הייתי בדרך לסוף שבוע מפנק במלון 5 כוכבים באילת. הבוס שלח אותי לשם במסגרת נסיעת עבודה.
אני עובדת במשרד יחסי ציבור ובסוף השבוע הקרוב הייתי אמורה לצוד מנכ"ל של יבואנית רכבי יוקרה שאמור להרצות בכנס של חברות רכב באותו המלון, כדי לשכנע אותו לסגור איתנו עסקת יח"צ גדולה.
התכנית שלי היתה די פשוטה: לגלות מתי מתקיימת ההרצאה של המנכ"ל, לפלרטט איתו בסופה ולסגור את העסקה.
את יתר הסופ"ש תכננתי להקדיש לעבודה… על קו השיזוף שלי.
זה לא אמור להיות קשה מדי, חשבתי לעצמי בבטחון של אחת שכבר עשתה את זה פעם או פעמיים בחייה.
גברים מעל גיל 60 נוטים להיות כל כך מלאים בעצמם, שהם אפילו לא חושדים באפשרות שמישהי בגילי, שנראית כל כך טוב, תגלה בהם עניין רק כדי למכור להם משהו.
כשהגעתי לאולם הכנסים במלון האילתי, לבושה בשמלה אדומה צמודה, שחבקה את המותניים הצרות, הציצי העסיסי ואת הישבן הקטנטן שלי באופן מחמיא, הופתעתי לגלות שאני לא רואה את מר פרידמן, מנכ"ל חברת הרכב שהייתי אמורה לפתות, על במת המרצים.
במקומו עמד ליד המקרן בחור בשנות השלושים לחייו, גבוה, שרירי ומרשים, עם חיוך זחוח של מישהו שנולד לכסף.
"אופק פרידמן, הבן שלו" שמעתי את אחת הנשים באולם לוחשת באוזנה של אישה אחרת.
"אוקיי, אז יש לנו שינוי קל בתוכניות…"
חשבתי לעצמי. "לא נורא, קטן עליי – לא נראה לי שילד השמנת על הבמה יוכל להישאר אדיש בפני המחשוף שלי" – דרבנתי את עצמי והתיישבתי בשורה הראשונה, מחכה ללכוד את מבטו.
לאכזבתי הרבה, במהלך ההרצאה אופק פרידמן אפילו לא מצמץ לכיוון שלי.
כך קרה שבתום הנאום שלו קמתי לעברו בהחלטיות וניסיתי להציג את עצמי.
"היי, נעים מאוד – אני תמר. רק רציתי להגיד שממש נהניתי להקשיב לך" – אמרתי בעודי מושיטה את ידי ללחיצה ומשגרת לעברו את החיוך הכי מסנוור בארסנל שלי.
כלום. הוא אפילו לא הביט בי.
"סליחה, מר פרידמן?" ניסיתי שוב.
הוא הסתובב אליי, נעץ לי מבט בשדיים וחזר לתקתק בסמארטפון שלו במרץ.
"קיוויתי שנוכל לדבר, למען האמת" – ניסיתי לעניין אותו.
באדישות כזו מצד גבר אף פעם לא נתקלתי עדיין.
מה הבוס שלי יגיד אם אדפוק את העסקה הזו?!
"תגיעי אל הסוויטה שלי ב – 22:00 הלילה. אולי יהיו לי כמה דקות בשבילך לפני שאני עולה על הטיסה הביתה" – פרידמן ג'וניור אמר ונפנה לדרכו בלי ליצור איתי קשר עין.
החלטתי שהמצב מצריך שינוי טקטיקה מצדי.
אם שמלת המיני האדומה לא עבדה, אולי צריך לעבור למראה קצת יותר מחויט ורציני.
עליתי על שמלה שחורה עם מחשוף מעודן יותר (אבל בלי חזיה) ושסע באזור הירך שרק מרמז לכדאיות של סגירת עסקה איתי.
את הלוק הסמי פורמלי השלמתי עם סט עקבים שחורים וגבוהים, למקרה שבכל זאת יהיה מקום למשא ומתן סביב תנאי העסקה שקיוויתי להחתים עליה את פרידמן הצעיר.
בשעה 22:00 נקשתי בעדינות על דלתו של בן המנכ"ל.
הוא היה בעיצומה של שיחת טלפון ונתן לי להתייבש במשך 15 דקות שלמות מבלי להציע לי אפילו משהו לשתות. כשסיים הוא שוב בהה לי בשדיים, ושאל אותן: "דרינק?". לא סירבתי.
הוא מזג לשנינו יין אדום ובעודי לוגמת ממנו, ניגש ישר לעניין:
"הבנתי שאת כאן כדי להחתים אותי.
השאלה היא האם את מוכנה לפתוח את הרגליים כדי לסגור את העסקה…" כמעט נחנקתי מהקברנה סוביניון.
לא הייתי בטוחה ששמעתי נכון.
אבל אז הוא הוסיף: "אם תאפשרי לי לעשות בך כרצוני הלילה, בהחלט יש על מה לדבר".
בשלב הזה כבר הייתי כולי אדומה מעצבים.
מי הוא חושב שהוא לכל הרוחות!?
קמתי במהירות, נחושה בדעתי להסתלק מהסיטואציה המשפילה הזו.
כשהנחתי את ידי על ידית הדלת פתאום קלטתי שהוא אוחז בחוזקה בידי ולא נותן לי לצאת.
ידו השניה מחצה את השד השמאלי שלי.
יכולתי להרגיש את הבל פיו החם על תנוך אוזני.
הוא החל לנשק לי את הצוואר, כמעט באלימות, ואני יכולתי להרגיש איך לחלוחית מוכרת מתפשטת לי בחוטיני התחרה שלבשתי מתחת לשמלת הקוקטייל השחורה.
רציתי לעוף משם אבל גם הייתי מגורה.
אופק פרידמן כנראה קלט את ההיסוס שלי כי הוא מיהר לומר:
"את רשאית לעזוב בכל שלב שתרצי.
הדלת פתוחה. אבל אם תבחרי להשאר פה הערב ותשרתי אותי, אני מבטיח לדאוג לכך שזה ישרת גם את הקריירה שלך…"
כך הוא אמר בעוד זקפתו נלחצת כנגד ישבני, וידו נשלחת מתחת לשמלתי, ומטיילת אל הכוס שלי.
כשראה שאני קפואה במקומי, הוא הגיש לי את כוס היין שלי ופקד עליי:
"שתי".
לגמתי לגימה גדולה מהיין העשיר ובלעתי.
חום נעים התפשט לי בחזה כשהנוזל עשה את דרכו מבית הבליעה שלי במורד הבטן.
"מה באמת יש לי להפסיד כאן?" חשבתי ביני לבין עצמי.
"את הכבוד העצמי שלי?"
גם ככה הרי מדובר בבן של מליאן, בן זונה, שרגיל לקבל את מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה.
הוא לא רק טחון, הוא גם נראה מדהים, החרא הזה.
אם זו לא תהיה אני – זו תהיה מישהי אחרת.
בעודי מנהלת שיח עם עצמי בנסיון להגיע לשכנוע פנימי, הוא הקשיח את אחיזתו בי ואמר: "פשקי".
פתחתי את רגליי כששנינו עדיין צמודים אל דלת החדר, והחזה שלי התרומם וירד בכבדות.
אופק פרידמן הפשיט את השמלה השחורה שלי מעליי, ואז הביא מספריים וגזר את הגרביון שלרגליי לכל אורכו.
לאחר מכן הוא מיהר להביא אזיקים ואזק את זרועותיי מאחורי גבי.
נותרתי אזוקה ועירומה כשאת מבושיי מכסה רק החוטיני הקטנטן והחצי שקוף שלי.
"את נכנעת לי, תמר?" הוא שאל בעודו צובט לי בחוזקה את הפיטמה.
הרגשתי איך אני נרטבת בניגוד לרצוני ועניתי לו "כן" בשקט נכלם.
"בשבילך זה כן, בוס, הבנת?" הוא שאל ואני הגבתי ב "כן בוס" כשדמעה של השפלה זולגת במורד לחיי.
בחיים שלי לא הרגשתי כל כך מושפלת וכל כך מגורה.
"תגידי לי שאת הזונה שלי להלילה" הוא פקד.
"אני הזונה שלך להלילה, בוס" עניתי.
אופק פרידמן גרר אותי אל החלון הפנורמי של הסוויטה והצמיד אותי אליו.
השדיים שלי נמחצו כנגד הזכוכית הקרה.
הסוויטה היתה בקומה יחסית גבוהה אבל ממש קיוויתי שאף אחד לא יכול לראות אותנו.
"תראי את השדיים שלך לכל אילת, זונה קטנה" הוא לחש לי באוזן, כאילו קרא את מחשבותיי ורצה להתגרות בי.
בעודי צמודה אל החלון הוא הסיט הצידה את החוטיני שלי ודחף את ידו בין שפתי הפות הרטובות שלי.
שחררתי גניחה בלתי רצונית, זה הטריף אותי.
הידיים שלו היו חמות וגדולות ורציתי שידחוף לי אצבעות לתוך הנרתיק.
הוא שפשף לי את החור של התחת אבל לא נתן לי את מה שרציתי עדיין.
פתאום הוא גרר אותי בעזרת החוטיני אל המיטה והדביק אותי אליה.
הוא התרחק וחזר עם כוס היין שלו.
אופק פרידמן כיסה את עיניי בכף ידו הגדולה ופתאום הרגשתי נוזל פושר מטפטף לי על הפטמות.
הוא החל לינוק אותן בשקיקה, כל כך חזק ששחררתי צרחה.
רציתי אותו בתוכי וזה חירפן אותי.
"בבקשה…" הרחתי ריח מוכר של אלכוהול, על גופי והבנתי שהנוזל שזורם במורד
שדיי הוא בעצם היין שקודם שתיתי.
טיפה שמנמנה עשתה את דרכה במורד בטני, והלשון שלו היתה במירוץ להקדים אותה לפני שהיא הגיעה אל האגן שלי.
פתאום הרגשתי איך השפתיים שלו נצמדות לי לדגדגן והוא שותה אותו בשקיקה. רציתי לתפוס את הראש שלו ולהצמיד אותו לשם, אבל עדיין הייתי אזוקה.
הוא ליקק לי את הכוס בין השפתיים במהירות ואני הרגשתי שאני מאבדת את זה.
גנחתי בלי שליטה והוא סטר לי.
"שקט זונה! את לא נהנית אם אני לא מודיע לך שאת יכולה".
"כן" עניתי, אבל כבר היה מאוחר מדי.
הוא החליט להעניש אותי על זה שלא אמרתי לו "כן, בוס" כפי שדרש.
הוא הביא למיטה את בקבוק היין, ובלי אזהרה דחף את צוואר הבקבוק אל תוך הכוס שלי.
זה הכאיב לי בטירוף ושמחתי שהבקבוק ריק, כי מגע של אלכוהול בפנים הנרתיק שלי היה משאיר לי כוויות מטורפות שם.
הוא החדיר את פיית הבקבוק עוד יותר עמוק והחל לזיין אותי באמצעותו בעודו מחדש את המציצה שלו.
חשבתי שאני מתה במקום.
השילוב הזה של כאב מפלח בתוך הכוס ועונג שמימי בדגדגן…
עמדתי לגמור אבל אז הוא הפך אותי בבת אחת על הבטן ושלף מתוכי את בקבוק היין.
הוא הרים אותי לתנוחת דוגי וראה את פתח הנרתיק שלי שהתנפח וחור התחת שלי, פעורים ומוכנים לקבלו.
"את רוצה שאדפוק אותך, זונה?"
"כן בוס, בבקשה" אמרתי בתחינה כנה.
תוך שניה הזין העצום והקשה שלו מילא את התחת שלי והוא החל לטחון אותי.
הוא ידע שאני רוצה את זה בכוס, אבל הלילה הייתי הזונה שלו ונדונתי למלא את רצונו.
מרוב שהייתי חמה עליו, החדירה בישבן הספיקה לי גם ללא מגע בדגדגן ותוך דקה כבר גמרתי, הכי חזק שגמרתי בחיים שלי.
אופק פרידמן מצידו לא גמר בתוכי אלא מיהר לשלוף את האיבר הגדול שלו מתוך חור התחת שלי, להפוך אותי ולהשפריץ לי על הפנים.
כשהוא סיים לרוקן את תכולתו על שפתיי, הוא ניקה את פניי במגבון והושיט לי את ידו ללחיצה:
"נעים לעשות איתך עסקים, חתיכת זונה".
