ישבתי על הכסא במערומי, רגליי פשוקות לרווחה ורצועות עור אוזקות את מפרקי ידיי ורגליי.
הייתי מקובעת לכסא הזה, שהיה משהו בין כורסת עיסוי לכיסא גניקלוג, כשהאגן שלי מורם אל על, גלוי לעיני כל.
לא יכולתי לזוז אך יכולתי להרגיש איך האנשים הרבים שהקיפו אותי בוהים בשדיים הזקורים, בכוס ובחור התחת שלי, שגולחו למשעי לא זה מכבר וכעת זרקור אור לבן כוון ישירות אליהם.
מרחוק ראיתי את עובדי חדר הבקרה משקיפים עליי מגבוה ומתלחשים, וסביבי נעה באי שקט קבוצת חוקרי המיניות, שנראו דרוכים ומרוגשים לא פחות ממני, אם לא יותר.
הייתי נתונה בסערת רגשות – חשתי חסרת שליטה מחד אך מגורה מאוד מאידך.
למען האמת, לא ציפיתי שארגיש כל כך מגורה כשהתנדבתי לניסוי הזה, אליו נחשפתי במודעה בעיתון.
אבל מהרגע שהתיישבתי על הכיסא המשונה הזה, אני רק נעשית חרמנית יותר ויותר.
יכול להיות שזו הידיעה שאנשים זרים צופים בי ומנתחים כל תנועה שלי, כל תגובה, כל קול שנפלט מגרוני, ויכול להיות שזו ההבנה ששום דבר מזה לא לגמרי בשליטתי.
רטט קבוע ונעים הוזרם אל גופי באמצעות אלקטרודות שהוצמדו במדויק אל שני צידי המפשעות שלי, מחמם את הגיזרה.
כמתוך אינסטינקט רציתי לשלוח יד אל הדגדגן שלי ולהתחיל ללטף את עצמי, אבל שתי ידי היו אזוקות לכסא הבדיקה.
חוסר האונים רק הגביר את רמת הגירוי שלי.
הייתי מוכנה לניסוי.
"נא להכין את הנבדקת" נשמע קול מתכתי שבקע ממערכת הכריזה המרכזית בחלל הגדול והקר.
עוזרת מחקר קטנת קומה, רזה וסמוקה התרוצצה סביבי, נבוכה.
היא אחזה שפורפרת גדולה של חומר סיכה והשפריצה ממנו על כף ידה שהיתה נתונה בכפפת גומי כחולה.
במיומנות מקצועית השמורה לעוזרי מחקר, או לאנשים שמנסים לשדר קור רוח במצבים שגורמים להם לחוש מגורים, היא החלה לכסות את איבר המין שלי בחומר הסיכה הקריר, בהתחלה מבחוץ ואז הוסיפה חומר ושימנה את שפתי הפות שלי גם מבפנים, עולה ויורדת ביסודיות עם אצבעותיה ולא מחמיצה אף נקודה.
כשחשתי באצבעה מורחת את חומר הסיכה על הדגדגן המגורה שלי, פלטתי גניחה בלתי נשלטת.
עוזרת המחקר הקטנה, מצידה, המשיכה בשלה, והתקדמה לשמן לי גם את החור התחת שציפה למגע אצבעותיה הדקות.
כשסיימה לעסות בנוזל הסיכה את פי הטבעת שלי, פנתה עוזרת המחקר עם פניה לכיוון חלון חדר הבקרה ואמרה: "הנבדקת מוכנה לחדירה".
"שלב א'" – נשמע הקול המתכתי מבעד למערכת הכריזה.
עוזרת המחקר הפנתה את גבה אליי ושלפה אביזר משונה מעגלת מתכת שניצבה לצד כסא הבדיקה.
היא קירבה אליי את החפץ הבלתי מזוהה, ואני כבר יכולתי להרגיש איך הנרתיק שלי פועם בציפיה כשהיא החלה להחדיר לתוכו באיטיות מחרפנת את החפץ השחור הארוך והחם.
כשהיא לחצה על כפתור בבסיס הצעצוע שמילא את הכוס שלי, הרגשתי איך החפץ החם הולך וגדל בתוכי וממלא את כל כולי.
גלים של עונג חלפו בין רגליי ורק הלכו והתעצמו ככל שהאביזר לחץ על קירות הנרתיק שלי.
"שלב ב'" – נשמעה הכריזה, וזוג אלקטרודות הוצמד לפטמות שלי.
תחושת הצביטה של המתכת הקרה של האלקטרודות רק הגבירה את הגירוי שלי.
הצעצוע המשונה שעוזרת המחקר החדירה לי החל פתאום לרטוט בעדינות ושלח גלי עונג לכל חלקי גופי.
"כל המדדים תקינים" – ציינה בקול עוזרת המחקר.
"טמרפרטורת נרתיק תקינה, מרקם הפטמות נוקשה, ניתן להמשיך לשלב הבא".
היא אמרה וכתבה משהו בפנקסה.
העובדה שהאנשים סביבי הפכו אותי לאובייקט מחקרי, רק חירמנה אותי עוד יותר וחשבתי שאם הדיבור הלקוני והקר הזה ימשך, עוד אגמור לפני שנגיע לשלב הבא של הניסוי.
ואז הקול המתכתי נשמע מבעד לכריזה וביקש:
"נבקש מהנחקרת לדווח על תחושותיה הפיזיות והנפשיות בשלב זה".
שמחתי לשתף: "אני מאוד מרוגשת מינית ורוצה שעוזרת המחקר תיגע בי שוב. איבר המין שלי חם ומגורה ורטוב לי בין הרגליים.
יש לי צורך לחוות חדירה כפולה, גם בישבן.
אה, ואני מרגישה שאני קרובה לאורגזמה רק מהמחשבה שלרובכם עומד כרגע במכנסיים".
שמעתי אנשים סביבי מתלחשים בינם לבין עצמם.
חלקם קשקשו בדפדפות שלהם במבוכה, מנסים להסתיר את העובדה שצדקתי ושהיו מביאים ביד עכשיו מול הקולגות שלהם, אם לא היו מוסכמות חברתיות שמגדירות את זה כטאבו.
ברגע הזה כבר הייתי קרובה באמת ללגמור.
הכוס שלי היה עמוס בכלי שהחדירו לתוכו והייתי זקוקה רק לגירוי קטן בדגדגן כדי להגיע לשיא אבל עם הידיים האזוקות לכיסא הבדיקה לא יכולתי לגעת בעצמי.
"שלב ג'" – שמעתי את הקול שלמדתי כבר לחבב דרך מערכת הכריזה.
בינתיים הוא לא אכזב.
עוזרת המחקר צייתה לפקודה שניתנה לה, ושלפה חפץ מוארך נוסף מעגלת המתכת, מצופה בסיליקון.
החפץ נראה כמו ויברטור חשמל, אבל משוכלל כזה עם גולות בקצה העליון שלו שהחלו לרטוט כשחיברה אותו לחשמל.
"אני מוכנה" גרגרתי לעבר עוזרת המחקר בציפיה.
כשניתן לה האות בדמות נורה אדומה שנדלקה מעל חלון חדר הבקרה, עוזרת המחקר החלה להחדיר לתוך פי הטבעת שלי את האביזר הארוך והרוטט.
שרירי הרקטום שלי התהדקו עליו בשמחה ויכולתי להרגיש איך הגולות המסתובבות מגרות בתוכי כל נקודה ונקודה.
השילוב של הרטט העדין של המכשיר שהושחל לי לתוך התחת בצירוף החום שפלט האביזר בתוך הנרתיק שלי הטריף לי את כל החושים והרגשתי איך נקודת הג'י שלי מוטרגת.
התחלתי להתנשף בקול, החזה הגדול שלי עולה ויורד במהירות.
"לייצב" פקד הקול המתכתי ועוזרת המחקר מיקמה תחתי סד שקיבע את שני האביזרים למקומם כדי שלא יזוזו בגלל ההתכווצויות ההולכות וגוברות של האגן שלי.
האביזרים שמילאו אותי משני הצדדים גרמו לי להתפתל בפראות והרגשתי איך הרקטום והוגינה מתכווצים בעוצמה בו זמנית, כפי שמעולם לא חוויתי, גם לא בחדירה כפולה בשלישיה.
פתאום קלטתי שעוזרת המחקר ממקמת את ידה על הדגדגן שלי ומתחילה לעסות אותו בתנועות מעגליות.
זו היתה האוננות הכי מדהימה שיכולתי לבקש, והיא עיסתה לי את הכוס באופן מושלם מבלי שאצטרך להדריך אותה בכלל.
זה אף פעם לא קרה לי עם אף גבר. הרגשתי שאני עומדת לגמור ממנה בבום.
טוב נו, ממנה ומשילוב אביזרי המין המטורפים שהיו תקועים לי בכוס ובתחת בו זמנית.
עוזרת המחקר נצמדה אליי עם שדיה הקטנים והזקורים ותמכה את ידה השניה בבטן התחתונה שלי.
יכולתי להרגיש את הבל פיה החמים על עורי וזה הטריף אותי.
"סטטוס" – נשמע פתאום הקול המתכתי והעיר אותי מהטראנס האורגזמי אליו עשיתי את דרכי.
"אני עומדת לגמור ואני רוצה זין בפה.
לא, תיקון – אני רוצה את הכוס של עוזרת המחקר שלכם בפה שלי ושהיא תגמור עליי בזמן שאתם ממשיכים לזיין אותי בנרתיק ובתחת במקביל".
"שלב ז'" – נשמע הקול מהכריזה, ולמרות שפתאום קלטתי שחסרים להם כמה שלבים בדרך, כמו ד' ה' או ו' – הם דילגו איתי ישר לשלב הסופי של הניסוי.
עוזרת המחקר לא התבלבלה, ועברה לשלב הבא כשהיא לוחצת על כפתור בכסא הבדיקה שהשעין את המשענת לאחור ואז מטפסת מעליי.
ממש כפי שביקשתי כששאלו אותי לתחושותיי, היא מיקמה את האגן שלה מעליי ומתחת לחלוק המעבדה שלה, קלטתי פתאום שהיא לא לובשת תחתונים! היא הצמידה את הכוס היפה שלה לשפתיי, והחלה לרכב עליי, בזמן שהיא חוזרת לעסות את הדגדגן שלי במקצוענות.
כששמעתי את עוזרת המחקר גונחת בשקט, כשהכוס המתוק שלה ממלא לי את הפה, חשתי זרם מטורף בכל הגוף ואורגזמה פראית ומטלטלת שטפה אותי בבת אחת.
שאגה חזקה בקעה מגרוני כשנוזל חם השפריץ מתוכי החוצה בכמויות מסחריות.
כשקהל החוקרים סביבי מחא כפיים בהתלהבות, הרגשתי איך עוזרת המחקר גומרת גם היא, ישר לתוך הפה שלי.
"הניסוי הוכתר בהצלחה" – חשבתי לעצמי בשביעות רצון והבטחתי לעצמי לתרום למדע לעתים קרובות יותר.
