כשנכנסו למועדון – דויד המלך שעכשיו ביקש שעזר יקרא לו בשמו "דין", אחז בידו של עזר והוביל אותו בתוך ההמון.
חברו החוזר בתשובה של דין, שאת שמו עזר לא הספיק לקלוט, נשרך בעקבותיהם.
המוסיקה במועדון המשונה היתה רמה ובני ישראל התהוללו בו עירומים למחצה.
חלקם היו חשופי עכוזים, אחרים לבשו בגדים תחתונים שנראו כמו החומר שהתפילין עשויות ממנו וכולם נעו בתנועות מעגליות ובלתי צנועות.
דין יכל כנראה לראות שעזר המום מהסיטואציה הזרה שנחת לתוכה, כי הוא מיהר למשוך אחריו את עזר לפינה חשוכה.
דין הושיב את עזר על ספת עור ונאלץ לסלק ממנה זוג גברים שעשו זה בזה מעשים מגונים.
"האם זה משכב זכר?" שאל את עצמו עזר, מגורה יותר מאשר מוטרד.
אבל אחרי שתי כוסות שיכר, עזר כבר לא היה מוטרד בכלל.
בחור חסון שעזר לא ראה לפני כן התקרב אליו בבטחון ושלח את ידו לעבר לחיו.
החום של יין הפיגולים עלה בלחייו של עזר ולפתע הוא חש צורך עז לעשות שפטים בבחור שמולו, אבל דין או כפי שעזר עדיין ראה אותו – "דויד המלך" – פתאום נעמד על רגליו, וסילק את גוליית מדרכו. עזר חש מרוגש.
בלי לחשוב, עזר התקרב לדין והסיר ממנו את חולצתו.
דין חייך בהפתעה ומיהר להפשיל מטה את מכנסיו של עזר.
איבר מינו של עזר עמד לו זקור ואי אפשר היה להתכחש לרצונותיו.
דין קיבל את זה בתור מחמאה, התכופף בין ברכיו של עזר והחל לזמר באיבר מינו של עזר מזמורים.
עזר לא האמין לתחושת החום שבערה במבושיו.
הוא החל לגנוח בהנאה ולמלמל "גיי וועלד…
גיי וועלד" בשעה שדין הפליא בו את מציצותיו.
עזר גנח בקול כשהוא הרגיש שהוא עומד לשפוך את חמתו בפה של דין והתבייש.
"מה קרה, מתוקי?" שלף דין את גבריותו של עזר מבין שפתיו ונראה מודאג.
"אני לא גייז…"
אמר עזר בשקט, נבוך אבל עדיין חרמן כפי שמעולם לא היה.
"אוי בולבולון… " ענה לו דין משועשע.
"למי אכפת?! מצדי תהיה סטרייטית.
אנחנו לא בעניין של מצוות פרו ורבו פה, כן? בסך הכל באים למועדון הזה כדי להזדיין…"
ובאומרו כן, פתח דין את רוכסן מכנסיו ושלף משם זרג ענק מאין כמוהו.
דין החל לשפשף את איברו כפי שעזר עשה לעצמו פעמים רבות כשחלם על גופים גבריים שריריים הנצמדים זה לזה שלא במסגרת תפילה.
עזר הבין שכבר מעד מעבר למה שתכנן, אבל נזכר שממילא יום כיפור קרב ובא, ותהיה לו הזדמנות לכפר על חטאיו.
עם המחשבה הזו עזר התרומם מספת העור של המועדון וקרב לדין.
הוא אחז בידו, ומשך אותו אל שירותי המועדון. הם נכנסו יחדיו לאחד התאים הפנויים, וללא אומר – דין שלף קופסת פח קטנה מכיס מכנסיו ושימן את איברו.
בתנועה מהירה, דין הפשיט מעזר לחלוטין את הג'ינס שלו, וסובב אותו בגבו אליו.
דין שימן היטב את ישבנו של עזר וליטף אותו בתנועות מעגליות עם אצבעו המורה.
עזר נאנח בפליאה ותהה "מה רבו מעשיך השם?!"
כשפתאום האצבע חדרה דרך פי הטבעת שלו וטיילה במעלה ישבנו.
ישבנו של עזר התחמם והחל להתכווץ על אצבעו של דין ללא שליטתו.
עזר מצא את עצמו מאונן לעצמו וחושב מחשבות זימה על מעשי סדום.
הוא רצה שדין יבעל אותו ויביא אותו אל פורקנו אבל דין רק חדר עם לשונו עמוק לתוך הרקטום של עזר.
עזר לא הספיק להתאפק וגמר לדין ישר בפה.
"ככתוב בגמרא, מה שנקרא" – דין ליקק את שפתיו בשביעות רצון וסיכם.
"טוב, הוא אולי לא גדול בתורה…"
חשב לעצמו עזר כשדין הסיע אותו בחזרה לדירתו, "אבל הוא בטח ענק במיטה".
עזר כבר החל לפנטז על פרק ההמשך לחוויה שחווה עם דין בשירותי המועדון.
מאותו ערב שישי, חזר עזר ופקד את המועדון הזימתי עם חבריו הגייז שפתאום הפכו למאהביו.
הוא אמנם חזר להתגורר בדלת אמותיו בשכונת מאה שערים בירושלים, והפך לאחד מהלוחמים הבולטים והפעילים יותר נגד מצעד התועבה.
אך כל זה כמובן היה רק למראית עין, כי את השבתות הוא בילה בעיר החטאים תל אביב.
כל שישי היתה מתגנב החוצה מן השכונה ותופס טרמפים עד שהגיע לדירתו של מאהבו דין, בשכונת צהלה.
כך עם כניסת השבת היה עזר מוצא את עצמו חודר לישבנו של דין ומפליא בו אותות ומופתים.
"מה שקורה בתל אביב – נשאר בתל אביב" הוא חשב לעצמו בצדקנות, בעודו חווה שרשרת אורגזמות שלא חווה מעולם בשום דרך אחרת.
אחת התנוחות החביבות על עזר היתה כשדין היה משחיל את איברו עמוק לתוך ישבנו של עזר, בזמן שעזר גוהר מעליו חזור ורכוב.
אבל במאה שערים לא ידעו איך לאכול את הבחור המשונה הזה.
עזר כבר לא היה צעיר, ולמרות שניסו לשדך לו נשים רבות, הוא מעולם לא הסכים להנשא לאף אחת בטענה שאף אחת מהן אינה טהורה מספיק עבורו.
יום אחד החגיגה נגמרה.
כבוד הרב הודיע לעזר שהשמועה על מעלליו בתל אביב עשתה לה כנפיים ושאם לא יחזור בו ממעשיו וישא לאישה את ביתו הצעירה, הוא יסולק לאלתר מהישיבה.
לעזר לא היה לאן ללכת.
דין אהב לזיין אותו אבל לא היה בשל למחויבות וכך נאלץ עזר לתקן את דרכיו ולשאת לאישה את ביתו המבוגרת של כבוד הרב.
לאחר חתונתם עזר ידע שמצפים שהוא יעמיד נצר לשושלת הרב במאה שערים, ויביא עם אשתו בנים זכרים.
עזר לא טמן ידו בצלחת ודאג להביא את אשתו אל פורקנה.
הוא מילא את חובתו כבעל ובעל אותה מדי חודש בחודשו בזמן שלא היתה נידה.
אך לא היה לו עונג בעולם הזה מלבד בקרבת השם. האביונות של אשתו לא ריגשו אותו ועד מהרה הוא נאלץ להביא את יצרו אל סיפוקו ולחזור לאונן.
היצר הרע שעזר כל כך התאמץ להכריע, שב וזקף את ראשו הפועם.
עזר לא הצליח להביא את עצמו לפורקן מיני במיטתה של אשתו הצדקת, וגם לא בדרכי "מתן בסתר" – כאשר הוא שכנע נערי ישיבה צעירים להביא לו ביד בהיחבא.
הוא מצא את עצמו מתחיל להסתובב במקוואות, מציץ בגופם של אברכים עירומים ומתגרה.
עזר היה שוזף את עיניו בישבנים רבים ונזכר בהרפתקאותיו עם דויד המלך שלו בתל אביב.
לאחר מכן הוא נהג לשפשף את זכרותו בעוצמה עם וזלין ולחלום על החדירות שנהג לחדור לישבנו של דין עם כניסתה של שבת המלכה.
עזר פחד שיתפסו אותו ויכריחו אותו לעבור טיפולי המרה.
יום אחד קרא לו כבוד הרב ותהה באוזניו מדוע עדיין לא הצליח להביא בן זכר לאשתו.
עזר שכבר תשו כוחותיו הודה:
"אני לא מצליח לעשות איתה את המצווה…".
"האם זה בגלל שגם אתה מעדיף משכב זכר?"
הרב הפתיע את עזר בשאלה שכלל לא ציפה לה.
בעידוד הרב, עזר גילה כי במאה שערים קיימת קהילה לא קטנה בכלל של הומוסקסואלים.
הם קיבלו אותו לחיקם ולישבנם כאילו היה בן בית.
התנאי היחיד היה שישוב להשתתף בהפגנות נגד ההומואים, כדי לשמור בקהילה החרדית על שלום בית.
